פרק ד' משנה ו'
על המשנה "רבי יוסי אומר: כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות…" שואל הרבי:
דבר ראשון, הרי הנשמה היא העיקר ולכן צריך להיות "נשמתו מכובדת על הבריות"?
ודבר שני,"בריות" זה הרי הדרגה של מי שהמעלה היחידה שלו היא שהוא נברא ע"י הקב"ה וזה בכלל לא מעלה להיות מכובד ע"י אנשים כאלה…?
וההסבר לכך הוא: לעיתים בגלות עלינו לבחור בין פרנסה ראויה לבין הידור בתומ"צ ועל כך אומרת לנו המשנה שאפילו ה"בריות"-הנחותים ביותר,לא זו בלבד שלא יפריעו לנו לא בפרנסה ולא בקיום תומ"צ , אלא אפילו יעזרו לנו ויכבדו אותנו!
וכך גם רואים בפועל, שכשיהודי עומד על שלו בתוקף, כל אומות העולם נכנעים לו כמו למשל בסיפור עם ר' לוי יצחק, אבא של הרבי שהשלטון אפשר לו לפקח על כשרות המצות לפסח.
(מתוך תורת מנחם-התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמ' 1820 )